NEW SITE C​OMING SOON

FASTER AND INTEGRATED - OUR NEW SITE IS COMING SOON
WATCH THIS SPACE!

אַלְפַּיִם ​עַד אֶלֶף 
שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת לִפְנֵי הַסְּפִירָה

​מֵאַבְרָהָם עַד מֹשֶׁה

​​הסיפור שלנו מתחיל.
הצטרפו אלינו למסע לחקר השנים הראשונות של העם היהודי, משנת 2,000 עד 1,300 לפנה"ס.
מאברהם ועד למשה.

תֵּבַת נֹחַ מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט
​הַמָּכוֹן לְאָמָּנוּת שֶׁל​ שִׁיקָגוֹ

​אַבְרָם נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ​אַלְפַּיִם עַד אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת לִפְנֵי הַסְּפִירָה

בְּרֵאשִׁית י"ב:א'
​אָמַר ה' לְאַבְרָם: "לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ."

בשלב זה המסע שלנו מתמקד באברהם, אבי-האומה הראשון של העם היהודי, ומסעו מתחיל בסביבות 2,000 לפנה"ס.

בראשית י"ב:א':
"ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ, אשר אראך"

​​מַסְּעוֹת אַבְרָם לִכְנַעַן
 ​אַלְפַּיִם עַד אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת 
לִפְנֵי הַסְּפִירָה 

​​בְּרֵאשִׁית י"ב:ה-ז 
'וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת-שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִ֗יו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת-הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂ֣וּ בְחָ֑רָן וַיֵּֽצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן: וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַֽעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ: וַיֵּרָ֤א ה' אֶל-אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת-הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לה' הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו.

​​הַחֶבְרָה לְאַרְכֵאוֹלוֹגְיָה מִקְרָאִית

אברהם עוזב את בית אביו והולך מאור כשדים לאורך הסהר הפורה של נהר הפרת עד לחרן.
בראשית י"ב:ה'-ז'
"וייקח אברם את שריי אשתו ואת לוט בן אחיו, ואת כל רכושם אשר רכשו, ואת הנפש, אשר עשו בחרן; וייצאו, ללכת ארצה כנען, ויבואו, ארצה כנען. ויעבור אברם, בארץ, עד מקום שכם, עד אילון מורה; והכנעני, אז בארץ. ויירא ה', אל אברם, ויאמר, לזרעך אתן את הארץ הזאת; וייבן שם מזבח, לה' הנראה אליו"

הַיְּרִידָה הַזְּמַנִּית שֶׁל אַבְרָם לְמִצְרַיִם

בְּרֵאשִׁית י"ב:י'

"וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ (כְּנַעַן) וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי-כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ:

צִיּוּר קִיר זֶה נֶחְצַב בַּצּוּקִים הַמַּשְׁקִיפִים עַל נְהַר הַנִּילוּס בִּבְנֵי חָסָאן, בִּסְבִיבוֹת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת לִפְנֵי הַסְּפִירָה, מְתָאֵר אֲנָשִׁים מִמּוֹצָא שֶׁמִּי (יִתָּכֵן שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל) בְּמִצְרַיִם. דְּמוּת בְּשֵׁם "אָבִּישָׁה" הַמְּכֻנָּה בַּתֹּאַר הַמִּצְרִי "הִיקְסּוֹס", (נִשְׁעֶנֶת עַל עֵז הַבַּר, שֵׁנִי מִיָּמִין), וּמוֹבִילָה אֶת בְּנֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּהּ לְמִצְרַיִם.


רעב הכריח את אברם ושרי לעזוב את כנען ולרדת למצרים.
בראשית י"ב:י' מספר את הסיפו
"ויהי רעב, בארץ; ויירד אברם מצריימה לגור שם, כי כבד הרעב בארץ"
לפניך תיאור נוף אשר נחצב בצוק המתנשא מעל לנהר הנילוס בבני חסאן, סביבות 1,900 לפנה"ס, המתוארך לתקופת הזמן הרלוונטית. המראה מתאר אנשים ממוצא שמי (ייתכן שהם בני ישראל) במצרים. דמות בשם "אבישה" הנושאת את שם התואר המצרי Hyksos – נשענת מעל לעז-הבר, השני מימין, ומובילה את בני שבטה למצרים.

לִקְרִיאָה נוֹסֶפֶת

​​אַבְרָהָם מְשָׁרֵת שְׁלוֹשָׁה מַלְאָכִים מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט

בְּרֵאשִׁית י"ח:א'-ב', י'
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ (אַבְרָהָם) ה' ... וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו... אֶחָד מֵהֶם אָמַר: "שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה-בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ"

אברהם ושרה מגיירים רבים לאמונה המונותיאיסטית, לאמונה באל אחד. לא היו להם ילדים משלהם עד שהתנ"ך מתאר את הביקור של שלושת המלאכים, והם מביאים עימם בשורה משמחת.

בראשית, י"ח:א'-ב', י'
ויירא אליו ה', באילוני ממרא ... ויישא עיניו, וירא, והנה שלושה אנשים, ניצבים עליו ... ; וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו, ארצה ... ויאמר, שוב אשוב אליך כעת חיה, והנה בן, לשרה אשתך"

​בֵּית הַמְּכִירוֹת הַפֻּמְבִּיּוֹת סוֹתְבִיס, אַלְפַּיִם עֶשְׂרִים

​בְּנֵי יַעֲקֹב

​בְּרֵאשִׁית ל"ה:כ"ב-כ"ו

וַיִּהְי֥וּ בְנֵי יַֽעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר:

 בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשׂכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן: 

בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן: 

וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי: 

וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר.

​ליעקב נולדים 12 בנים והם שנים-עשר שבטי ישראל.

בראשית ל"ה:כ"ב-כ"ו
וליעקב נולדו שנים-עשר בנים
בני לא
ראובן הבכור של יעקב
שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון.

בני רחל
יוסף ובנימין.

בני בלהה, שפחתה של רחל:
דן ונפתלי.

בני זלפה, שפחתה של לאה:
גד ואשר

​​יוֹסֵף מָאֳשָׁם עַל יְדֵי אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט

​בְּרֵאשִׁית ל"ז:ל"ו, ל"ט:י"ט-כ'
וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָֽכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל-מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִ​יפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים... וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ (פּוֹטִיפַר) אֲדֹנָ֜יו אֶת-דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ: וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ אֶל-בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים ...

יוסף נמכר כעבד למצרים, לביתו של פוטיפר. שם זוכה לכבוד רב מאת בעל הבית, אך אשת פוטיפר מנסה לשדל אותו למעשים בזויים.יוסף ממשיך לסרב להצעות, ואז היא מאשימה אותו באשמת שווא שאכן שכב עימה. פוטיפר מכניס את יוסף לבית הסוהר.

בראשית ל"ט: י"ט-כ'
"ויהי כשמוע אדוניו את דברי אשתו, אשר דיברה אליו לאמור, כדברים האלה, עשה לי עבדך; וייחר, אפו. וייקח אדוני יוסף אותו, וייתנהו אל בית הסוהר  מקום, אשר אסירי המלך אסורים; ויהי שם, בבית הסוהר"

​Gemäldegalerie der Staatlichen מוּזֵאוֹן, בֶּרְלִין

​יוֹסֵף מְפָרֵשׁ אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁל פַּרְעֹה

בְּרֵאשִׁית מ"א:כ"ו-כ"ז
שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא: וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּר֠וֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָֽרָעֹ֜ת הָֽעֹלֹ֣ת אַֽחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָֽרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִֽהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב.
            






צִיּוּר מִקִּבְרָהּ שֶׁל נֵפֵרְטָרי, 
תֶּבַּאי, מִצְרַיִם

המקרא מתאר את הפירוש של יוסף אודות חלומותיו של פרעה:

בראשית מ"א: כ"ו-כ"ז
שבע פרות הטובות, שבע שנים הנה, ושבע השיבולים הטובות, שבע שנים הנה:  חלום, אחד הוא ... ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן

, שבע שנים הנה, ושבע השיבולים הריקות, שדופות הקדים  יהיו, שבע שני רעב"

יַעֲ​קֹב מְאַשֵּׁר לְבִנְיָמִין אֶת הַיְּצִיאָה לְמִצְרַיִם מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט

בְּרֵאשִׁית מ"ג:י"ג-י"ד
"וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ: וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַֽחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַֽאֲנִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי"

יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ אֶת בָּנָיו לִקְנוֹת מָזוֹן בְּמִצְרַיִם, אַךְ בִּנְיָמִין, אָחִיו שֶׁל יוֹסֵף, נִשְׁאַר עִם אָבִיו. יוֹסֵף, שֶׁאֶחָיו לֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ, מִתְעַקֵּשׁ שֶׁבִּנְיָמִין יַחֲזֹר עִם הָאַחִים בְּפַעַם הַבָּאָה שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְנוֹת מָזוֹן. בְּלֵב כָּבֵד יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ אֶת בִּנְיָמִין עִם אֶחָיו כַּאֲשֶׁר הֵם חוֹזְרִים לְמִצְרַיִם.

בְּרֵאשִׁית מ"ג:י"ג-י"ד
"וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ:  וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַֽחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַֽאֲנִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי:

​תְּחוּתְמֶס הָרִאשׁוֹן שֶׁל מִצְרַיִם, אֶלֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשֵׁשׁ עַד אֶלֶף אַרְבַּע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ לִפְנֵי הַסְּפִירָה

​תְּחוּתְמֶס הָרִאשׁוֹן מוֹבִיל אֶת מַסַּע הַכִּבּוּשׁ שֶׁל כְּנַעַן וּמַרְחִיק עַד הַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי בֵּין הָאִימְפֶּרְיָה הַחִתִּית (טוּרְקִיָּה) לְסוּרְיָה.
  
תְּחוּתְמֶס הָרִאשׁוֹן וְאִמּוֹ סניסנב, 
מוּזֵאוֹן מֶטְרוֹפּוֹלִיטָן לְאָמָּנוּת, נְיוּ יוֹרְק
 

מִצְרַיִם שָׁלְטָה בִּכְנַעַן בַּשָּׁנִים 1150-1500 לפנה"ס.   תְּחוּתְמֶס הָרִאשׁוֹן  (Thutmose I) מוֹבִיל אֶת מַסַּע הַכִּבּוּשׁ שֶׁל אֶרֶץ כְנֵעָן וּמַגִּיעַ עַד לַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי בֵּין הָאִימְפֶּרְיָה הַחִתִּית (תּוּרְכִּיָּה) לְסוּרְיָה.תְּחוּתְמֶס הָרִאשׁוֹן וְאִמּוֹ, סנסנב, מְתֹאָרִים בּתְּמוּנָה זוֹ ממוזיאון המטרופוליטן בִּנְיוּ יוֹרְק.

שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל

שְׁמוֹת א': א'-ז'

וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַֽעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ: רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִֽיהוּדָֽה: יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן:

 דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר: 

וַיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹֽצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַֽעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:

וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא:

 וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם: 

בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב מְשַׂגְשְׂגִים בְּמִצְרַיִם. מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם גדלות לִהְיוֹת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

שמות א': א'-ז'
וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַֽעֲקֹ֔ב 

אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ:
רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִֽיהוּדָֽה:
יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן:
דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר:
וַיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹֽצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַֽעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא:וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַ
תִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם:

​הַמִּשְׁכָּן בְּשִׁילֹה, אֲגַף מוֹרֶשֶׁת בְּמִשְׂרַד
רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל