​כָּעֵת הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית מַצִּיגָה בְּפָנֵינוּ אֶת אַחַת הַדְּמוּיוֹת הָאֲהוּבוֹת בְּיוֹתֵר בַּתָּנָ"ךְ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ. הַתָּנָ"ךְ מְתָאֵר אוֹתוֹ כְּדִלְקַמָּן:    
   שמואל א' י"ג: י"ד
         "בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֚ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ"   לְאַחַר יַלְדוּת קָשָׁה, דָּוִד גדל להיות רוֹעֵה צֹאן בּוֹדֵד שֶׁשּׁוֹמֵר עַל עֵדֶר אָבִיו. אַךְ בְּכָךְ הוּא לוֹמֵד מְסָרִים חֲשׁוּבִים בְּיַחֲסוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בְּקִרְבָתוֹ. עוֹד
 הוּא מוֹכִיחַ כִּי הוּא מְשׁוֹרֵר וּמוּזִיקַאי מִצְטַיֵּן, הַכּוֹתֵב אֶת רֹב פִּרְקֵי תְּהִלִּים הַחֲדוּרִים רוּחָנִיּוּת בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, פְּרָקִים אֵלֶּה אֲהוּבִים וְנִקְרָאִים עַד יָמֵינוּ אָנוּ, בִּידֵי מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, מָה שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתוֹ בַּתֹּאַר "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל" (בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל ב' כ"ג:א'). 

        דָּוִד מָגֵן עַל עֶדְרוֹ הַיָּקָר מִדֹּב וְאַרְיֵה, וּבְכָךְ הוֹפֵךְ לְלוֹחֵם חֲסַר פַּחַד וְאַמִּיץ בַּקְּרָב. הוּא יוֹצֵר קֶשֶׁר עָמֹק עִם אֱלוֹקִים וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל הַקּוֹנְפֵדֵרַצְיָה הַשִּׁבְטִית שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ:    

​הַסִּפּוּר הָעֲלִילָתִי שֶׁל דָּוִד וְגֹלְיָת עֲדַיִן מְהַדְהֵד כַּיּוֹם וּמַעֲנִיק הַשְׁרָאָה לְמִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם – סִפּוּר עַל נַעַר נָחוּת הַמִּתְגַּבֵּר עַל עֲנָק מַפְחִיד וּמְאַיֵּם.   כְּמוֹ בְּכָל הַסִּפּוּרִים הַמִּקְרָאִיִּים, סִפּוּר זֶה קָם לִתְחִיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִם מִמְצָאִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִּים הַמַּעֲשִׁירִים אֶת הַסִּפּוּר הַמִּקְרָאִי וְהַהִיסְטוֹרִי.    

​מְאֻחָר יוֹתֵר, שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ מְנַסֶּה לְלֹא הַפְסָקָה לִרְדֹּף וְלַהֲרֹג אֶת דָּוִד. לְאֹרֶךְ כָּל הַסִּפּוּרִים הַלָּלוּ, דָּוִד, בַּעַל מַצְפֵּן מוּסָרִי עָמֹק, מְסָרֵב לִפְגֹּעַ בְּמֶלֶךְ שָׁאוּל.   לְפָנֶיךָ סִרְטוֹן שֶׁל "מְגַלִּים", בַּאֲדִיבוּת ג'וֹרְג' בְּלוּמֶנְטָל וּמִשְׁפַּחַת גּוֹל, הַמַּצִּיג אֶת הַתְּקוּפָה הַזּוֹ בְּחַיָּיו שֶׁל דָּוִד.

​לְאַחַר שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ כּוֹבֵשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הוּא יוֹצֵר קֶשֶׁר עִם חִירָם מֶלֶךְ צֹר כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ לִבְנוֹת אֶת אַרְמוֹנוֹ.    
שמואל ב' ה': י"א   
  וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֘ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד:   
לְאַחַר מִכֵּן, מֶלֶךְ חִירָם גַּם מִתְחַיֵּב בִּפְנֵי שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וּמְסַיֵּעַ לוֹ לִבְנוֹת אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת הָאַרְמוֹן שֶׁלּוֹ.   לְפָנֶיךָ סִרְטוֹן שֶׁל "מְגַלִּים", בַּאֲדִיבוּת ג'וֹרְג' בְּלוּמֶנְטָל וּמִשְׁפַּחַת גּוֹל, הַמְּסַפֵּר עַל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ.